09:45
על השביל. ס"ש ירוק. שלט עמוד לנחל נמר, מפנה למעבר בגדר בקר משמאל לכביש. אנחנו באפיק נחל בצת. עוברים את הגדר והולכים בשדה חרוש מלא גללי פרות. אחרי כמה מאות מטרים פונים ימינה עם השביל לתוך נחל נמר. זו סופו של נחל נמר. הולכים בערוץ הנחל בתוך החורש. בולדרים לא גדולים. הליכה נעימה במגמת עלייה. מזג אוויר קריר, אידיאלי לטיול. כעבור כ-2 ק"מ אסור להמשיך במעלה הנחל והשביל פונה ימינה ועולה על המדרון הדרומי של הנחל. עלייה די תלולה. עוברים ליד מערת נמר. לא נכנסנו למערה. זו מערה עמוקה עם 2 כניסות וכמה חדרים, הביקור לוקח כשעה.
11:00
סיום מסלול נחל נמר על כביש אדמית סמוך לתחילת השביל למערת קשת.
חוצים את הכביש ועולים על השביל האדום לכיוון מערת קשת.
11:30
מערת קשת. הרבה קבוצות מטיילים. אנחנו מתמקמים להפסקה בתצפית.
מתחתינו מדרום מושב יערה עם מצודת טיגר באמצע היישוב. זה מבנה בטון גבוה שהוקם ע"י הבריטים ב-1936 כדי להגן על כביש הצפון. יש הרבה מצודות כאלה שהבריטים הקימו בצפון הארץ, לדוגמה מצודת כח. עמוק מתחתינו מדרום – נחל בצת עמוק וירוק.
11:45
הולכים ממערת קשת על שפת המצוק בשביל האדום לכיוון מזרח. אחרי כמה מאות מטרים השביל עובר את הגדר משמאל ומתחילים לרדת בירידה מתונה וארוכה לערוץ נחל בצת בשביל יפהפה העובר בתוך החורש והפריחה הנפלאה, בכוון כללי מזרחה.
13:30
הגענו לערוץ נחל בצת. יש זרימה יפה בנחל. יש הרבה קבוצות של תלמידים בנחל. אנחנו מתיישבים לארוחת צהרים בצל הדולב הענק על הנחל.
14:00
ממשיכים ללכת בערוץ הנחל לכיוון מזרח עד לפיצול נחלים: שמאלה המשך נחל בצת, ימינה נחל שרך. אנחנו פונים בשביל הימני ונכנסים לערוץ נחל שרך, עד מערת שרך בצד השמאלי של הערוץ. נכנסים למערה עם פנסים לאולם המרכזי. מהאולם המרכזי אפשר להמשיך ישר בחלק הצר ואח"כ לטפס למעלה. אנחנו פנינו ימינה ומשם ליציאה הנמצאת כמה מטרים מזרחה לכניסה.
אחרי המערה המשכנו עם השביל המטפס על הגדה הדרומית של הנחל עד חניון שרך.
15:30
חניון שרך. אנחנו ממשיכים בשביל כמה מאות מטרים לחורבת —. היה כאן ישוב צלבני. יש כאן 3 בתי בד משוכללים וחורבות של בתים ועוד, בתוך החורש.
16:00
סיום בחניון שרך.
נוסעים עם האוטובוס לראות את פריחת אדמונית החורש בהר הלל. אחרי פקיעין עולים שמאלה לכיוון בית ג'אן, חוצים את הכפר ברחוב הראשי כל הזמן לכיוון מזרח. יוצאים מהצד המזרחי של הכפר ונוסעים בדרך עפר עד לנקודה שהאוטובוס לא יכול להתקדם. ירדנו והמשכנו ברגל 2 ק"מ על השביל עד שביל הפונה ימינה לתוך החורש. יש שלט קטן וסימון שבילים אבל צריך לשים לב כי אפשר בקלות לפספס את זה. הולכים עם השביל כ- 200 מטר ואז ראינו כמה אדמוניות בודדות. זה כבר סוף העונה שלהם. חזרנו בהליכה את 2 הק"מ עד האוטובוס.
18:45
תפילת מנחה ונוסעים למעלות.
19:30
הגענו למעלות למלון "שיר המעלות" הצמוד לישיבת הסדר. ארוחת ערב, ערבית ולישון.
מלון צנוע, אבל בסדר.